#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לב. 1 בעא מיניה רבה בר נתן מרב הונא המזיק את אשתו בתשמיש המטה מהו' מה צדדי הספק והאם נפשט?	"הסתפק האם כיון שעשה ברשות פטור, או דלמא איבעי ליה לעיוני.<p dir=""rtl"">רב הונא רצה לפשוט מהמשנה שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך שפטור, ורבא אמר ודאי חייב ק&quot;ו מיער האמור ברוצח, ששם כל אחד נכנס לרשותו כאן שנכנס לרשות שאינו שלו ודאי חייב, וממשנתנו אין ראיה, ששם שניהם אותו הדבר וכאן הוא עשה מעשה והיא לא. </p>"	בבא קמא לב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לב. 2 האם יש לסיע או להקשות מהמשנה היה בעל חבית ראשון וכו' לדין של ר&quot;ל 'שתי פרות ברה&quot;ר אחת רבוצה ואחת מהלכת בעטה מהלכת ברבוצה פטורה רבוצה במהלכת חייבת'?	"היה בעל קורה ראשון.... אם עמד בעל הקורה חייב - אפ' הוזק ממילא, (ולמסקנא) יש להקשות על ר&quot;ל שלא חייב בסיפא אלא בבעטה, ויש ליישב שמשנתנו פסקא כשלדא שלא יכל ללכת בצד מה שאין כן בר&quot;ל.<p dir=""rtl"">היה בעל חבית ראשון ....ואם עמד בעל חבית פטור - רצו להביא סיעתא לסיפא דר&quot;ל מהלכת ברבוצה, ואין זה ראיה שמשנתו הלך כדרכו אבל בדר&quot;ל אף שיש לה זכות ללכת אין לה זכות לבעוט.</p>"	בבא קמא לב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לב. 3 שניהם מהלכים, אחד רץ ואחד מהלך, שניהם רצים ברה&quot;ר והזיקו זה את זה האם חייבים ומדוע וכיצד הלכה?	"שניהם מהלכים - ודאי פטורים שלשניהם רשות להלך.<p dir=""rtl"">רצים - לסתמא דגמ': לתנא דמתניתין בין אחד רץ בין שניהם רצים פטורים, ואיסי בן יהודה סבר שרץ חייב, ומודה בע&quot;ש בין השמשות שהוא פטור שרץ ברשות. א&quot;ר יוחנן הלכה כאיסי ואף את המשנה סובר שהיא כאיסי ואחד רץ ואחד מהלך היינו דוקא בערב שבת ושניהם רצים הוא אף בחול.</p>"	בבא קמא לב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לב. 4 מאי רשות איכא בערב שבת בין השמשות לרוץ ברה&quot;ר (אליבא דאיסי בן יהודה)?<p dir=""rtl"">(כיצד ראוי לקבל את השבת)?</p>"	כדר' חנינא שהיה אומר בואו ונצא לקראת כלה מלכתא, ואמרי לה לקראת שבת כלה מלכתא, רבי ינאי מתעטף וקאי ואמר בואי כלה בואי כלה.	בבא קמא לב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לב: 1 'המבקע ברה&quot;ר והזיק ברה&quot;י, ברה&quot;י והזיק ברה&quot;ר, ברה&quot;י והזיק ברה&quot;י אחר חייב' מדוע הוצרכה המשנה להביא ג' דוגמאות?	מזיק ברה&quot;ר יש יותר סברא לחייב דשכיחי בם רבים, לאידך מבקע ברה&quot;ר יש יותר סברא לחייב שמעיקרא עביד שלא ברשות, חזר והשמיענו אפ' מבקע ברה&quot;י דברשות עביד והזיק ברה&quot;י דלא שכיחי ביה רבים בכל זאת חייב.	בבא קמא לב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לב: 2 'ת&quot;ר הנכנס לחנותו של נגר שלא ברשות ונתזה בקעת וטפחה על פניו (ומת) פטור, ואם נכנס ברשות חייב' ממה חייב וממה פטור ומדוע?<p dir=""rtl"">[על מה קאי מה דאמר ר' יוסי בר חנינא חייב בד' דברים ופטור מגלות (3)?]</p>"	"סתמא דגמ' ביאר רבא את דברי ריב&quot;ח סיפא שנכנס ברשות חייב בד' דברים אבל פטור מגלות, דדוקא דומיא דיער דכל אחד לרשותו נכנס, אבל כאן שלרשות חברו נכנס היה מוטל עליו להזהר והוי קרוב למזיד ולא סגי ליה בגלות, וברישא שנכנס בלא רשות, ודאי פטור מגלות (שאינו דומה ליער).<p dir=""rtl"">רב פפא בשם רבא מתני ארישא, דמה שפטר בנכנס שלא ברשות ה&quot;מ מגלות, אבל בד' דברים חייב, אבל בסיפא בנכנס ברשות חייב אף בגלות.</p><p dir=""rtl"">רב זביד בשם רבא מתני על המשנה במכות 'מכאן א&quot;ר אליעזר בן יעקב מי שיצתה אבן מתחת ידו והוציא הלה את ראשו וקיבלה פטור' ואמר ריב&quot;ח פטור מגלות וחייב בד' דברים, וכל שכן אקמייתא. אבל מאן דמתני אקמייתא, כאן פטור אף מד' דברים. </p>"	בבא קמא לב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לב: 3 'תניא הנכנס לחנותו של נפח ונתזה ניצוצות וטפחה לו על פניו ומת - פטור, ואפילו נכנס ברשות' מדוע פטור?	"למ&quot;ד שריב&quot;ח פטר נכנס ברשות לחנותו של נגר דהוי קרוב לפשיעה - ניחא. <p dir=""rtl"">למ&quot;ד ששם חייב - כאן י&quot;ל בשוליא דנגרא ומסרהב בו לצאת, וכיון דאית ליה אימתיה דרביה היה בטוח שיצא. והוי קרוב לאונס, לכן פטור. אבל אדם אחר שנכנס היה לו לחשוב אולי לא יצא.</p>"	בבא קמא לב:		
